הדרך לבגרות הבינלאומית


לאחר 6 שנים במערכת החינוך הבינלאומית, עם מתבגר אחד שאוטוטו (אינשאללה) מסיים ואחת שהחליטה לוותר על התענוג אני מרגישה בשלה לצלול אל נבכי התוכנית העמוקה והמיוחדת ולנסות להסביר את קיסמה. המידע – מהרשת, האינטרפטציות – אישיות.

מקורות הIB

ראשית של תכנית הIB ביוזמה של קבוצת מורים מבית הספר הבינלאומי בג’נבה. אלו, ביקשו ליצור תכנית לימודים המעודדת מודעות בינלאומית ומפתחת מיומנויות, עמדות וידע הדרושים לצורך השתתפות בחברה גלובאלית. תכנית השואפת ליצור בוגרים סקרנים, יודעים ומודעים, בעלי מוטיבציה להצלחה, “סטודנטים שיבנו עולם טוב יותר דרך כבוד והבנה בין תרבותית”. לצורך קידום מטרות אלה נבנתה תכנית הוליסטית שאינה מתמקדת רק על אספקטים אקדמים אלא מפתחת גם מיומנויות כלליות של פתרון בעיות, חשיבה ועבודה עצמאית, התחשבות בהקשר המקומי והגלובאלי, ושאילת שאלות מאתגרות. מטרת הIB להוציא את הלימודים ממסגרת הכיתה אל כל תחומי החיים ולפתוח את התלמידים לשותפות ומעורבות בחיי בית ספר והקהילה המקיפה אותם.

השנים הראשונות PYP

PYP

ראשיתם של לימודי הIB כבר מגיל 3 עם הכניסה למערכת החינוך. מכאן ועד כיתה ה’ יחשף התלמיד לתכנית “השנים הראשונות” (PYP – Primary years program) המבוססת כל כולה על גישת הלמידה מתוך חקר. התכנית מגרה את התלמיד לחשיבה עצמאית ואחריות אישית ולחקר נושאים מקומיים וגלובאלים דרך פריזמה בינתחומית המשלבת את כל תחומי הידע. המורים בתכנית נתפסים כמשתפי פעולה המסייעים לתלמיד בהעמקת הלמידה ומגבירים את תחושת הביטחון והמוטיבציה. כל אוכלוסיית בית הספר, כולל ההורים, נתפסים כשותפים לתלמיד בתהליך הלמידה וכתורמים לחוויה החינוכית ההוליסטית. סוף התכנית בתערוכה מרשימה שבה מציגים תלמידים רציניים בלבוש פורמאלי פרוייקטי חקר עמוקים אותם ביצעו בקבוצות. ההורים המתפעלים מסתובבים בין צעירים מעונבים (בוגרי כיתה ה’!) ושומעים הרצאות מפתיעות ביסודיותן על נושאי סביבה, חברה ופוליטיקה.

MYP

 

שנות הביניים MYP

בחטיבה עוברים תלמידי הIB לתכנית “שנות הביניים” (הMYP – Middle Years Programme). כאן ממשיכה ההתבססות על עקרונות החקר העצמאי כאשר תחומי הלמידה מתרחבים לכלול לימודי שתי שפות, לימודים הומנים, לימודי מדעים, מתמטיקה, אמנות, חינוך גופני וטכנולוגיה. מטרת שנות הביניים לסייע לתלמיד לפתח הבנה עצמית, זהות אישית ואחריות לקהילה הסובבת אותו. במסגרת שנים אלה מפתחים התלמידים אסטרגיות למידה שיסייעו להם במהלך לימודי הדיפלומה. כאן באה לידי ביטוי הפילוסופיה לפיה פחות חשוב תוכן הלימודים ויותר הלמידה כיצד ללמוד. המטרה אינה צבירה של ידע אלא פיתוח כוח ודרכי חשיבה וכן יכולת ליישם את אלה בסיטואציות מגוונות ובהתמודדות עם עובדות חדשות. סוף תכנית שנות הביניים בפרוייקט אישי מרשים, במסגרתו בוחר כל תלמיד נושא עליו הוא מעוניין ללמוד, מזהה מה מתוך הנושא הוא כבר יודע, מגלה מה הוא נדרש עוד לדעת, ואז יוצר מסגרת להשלמת הפרוייקט וקריטריונים להערכתו. הפרוייקטים מבוססים בעיקרם על נושאים הקשורים בזהות התלמידים ובמטרות חברתיות או סביבתיות אותן הם מעוניינים לקדם וגם הם עמוקים ומשמעותיים עבור התלמידים המובילים אותם.

 

הדיפלומה

ואז מגיעה הדיפלומה… אליה למעשה מכוון מושג הIB – “בגרות בינלאומית” ואליה מובילות כל שנות התחנכות התלמידים בבית הספר הבינלאומי. הדיפלומה היא תכנית בת שנתיים שבסיומה תעודה מוכרת ללימודי ההשכלה הגבוהה. תכנית הדיפלומה של הIB מביאה לידי ביטוי את כל אותם כישורי חקר ולמידה עצמאית מבוססת פרוייקטים אותם למדו ופיתחו התלמידים לאורך השנים. מטרת התכנית פיתוח ידע רחב ועמוק, לצד התפתחות פיזית, אינטלקטואלית, רגשית ואתית. בנוסף נדרשת לצורך השלמת התכנית למידה של לפחות שתי שפות שונות, הצטיינות בתחומים אקדמים מסורתיים וחקר נושא הידע וגיבושו דרך קורס מיוחד שפותח עבור תכנית הIB.

על מנת להשלים את הדיפלומה, בוחר כל תלמיד מתוך שישה תחומי תוכן הכוללים שפת אם, שפה זרה, מדעי החברה, מדעים אמפיריים המצריכים ניסוי, מתמטיקה ואמנות (או נושא נוסף מחמשת התחומים הראשונים). שלושה מבין ששת הנושאים נלמדים ברמה רגילה ושלושה ברמה גבוהה. הבחינות בששת תחומי התוכן מבוססות על הערכה חיצונית (בחינה הנבדקת על ידי גורם חיצוני לבית הספר) ועל הערכה פנימית הנבדקת על ידי צוות בית הספר. ההערכה הפנימית משתנה ממקצוע למקצוע וכוללת בחינה בע”פ בתחומי השפה, דוח מעבדה מעמיק במדעים, עבודת חקר במתמטיקה או עבודת יצירה באומנות.

בנוסף לכל אלה, נדרש התלמיד להשלים את ליבת הדיפלומה הכוללת שלוש משימות עצומות שמטרתן הרחבת הידע ויישומו. הראשונה היא המאמר המורחב (EE – Extended Essay), חיבור בן 4000 מילים על נושא מחקר הקשור לאחד מששת תחומי התוכן. בדומה לפרוייקט האישי שבסוף הMYP, התלמיד נדרש לבחור נושא הקרוב לליבו (ויהא זה איזוטרי ככל העולה על רוחו) ולבצע מחקר תאורטי מעמיק שבסופו כתיבת תיזה / סמינריון ברמה אוניברסיטאית. המשימה השניה בדרך להשלמת הליבה היא קורס בתאורית הידע (TOK – Theory of Knowledge). קורס רחב שפותח עבור תכנית הIB ומטרתו לעודד את התלמיד לחשוב על מהות הידע דרך בחינת סוגי ידע שונים. הקורס מפתח חשיבה ביקורתית, רפלקציה, יכולת להעריך תרבויות מנקודות מבט שונות ועוד. גם במסגרת קורס זה נדרשים התלמידים לכתיבת חיבורים נרחבים על נושאים פילוסופיים הקשורים בתפיסת הידע ובהטיות אפשריות הקשורות בה. המשימה השלישית נוגעת בפיתוח רוח התלמיד דרך יצירתיות, פעולה ושירות (הCAS – Creativity, Action, Service). כאן נדרשים התלמידים לביצוע משימות, על פי בחירתם, שיוכיחו התקדמות בכל אחד משלושת התחומים האמורים.

בתום לימודי הדיפלומה נבחנים התלמידים בכל אחד מששת תחומי התוכן וביחד עם ההערכה הפנימית מקבלים ציון הנע בין 1 ל7. תלמידים שעמדו ביעדי הליבה זוכים ב3 נקודות נוספות המביאות את תעודת הדיפלומה למקסימום הנחשק של 45 נקודות.

ואיך כל זה נראה בפועל?

בפועל החלה אצלנו החשיפה לתכנית הIB עם כניסת הילדים לבית הספר הבינלאומי בכיתה ה’ ו-ז’. כבעלת תארים בחינוך הוקסמתי מהמצגות המרתקות שהסבירו את מהות התכנית ובעצם יצקו תוכן לכל מגוון המושגים התאורטים אותם למדנו בסמינר להוראה. למידה מתוך חקר, מורים כשותפים ללמידה, דגש על יצירתיות, כל אלה לצד הקסם של בתי הספר הבינלאומיים רבי המשאבים והכיתות היפיפיות הבטיחו גן עדן חינוכי.

UN day large

את השנה הראשונה חתמה התערוכה של סוף תכנית השנים הראשונות. בחצאית שחורה וחולצה לבנה ולצד שותף מעונב עמדה בתי שרק חודשים מספר קודם לכן צייצה מילים ראשונות באנגלית והרשימה אותנו בנאום רהוט ובמצגת על פרוייקט בנושא התחממות כדור הארץ. כל בוקר לאורך אותה שנה היה חוויה חדשה של גילוי ולמידה מתוך עניין. המחנך, היה אושייה נערצת על ידי כל הורי (ובעיקר אמהות…) הכיתה, ובסוף השנה זכה מוסד הIB לאמוני המלא.

עם העלייה לחטיבת הביניים עברו הילדים לבית ספר המשלב לימודי IB עם מבחני IGCSE. תכנית אחרת שמקורה במערכת החינוך האנגלית. תאורטית, קיים בית הספר את תכנית הMYP, אך על מזבח הצורך לבחון את התלמידים במבחני הIGCSE התובעניים הוקרב הפרוייקט האישי והלימודים (אף כי עדיין בסביבה רבת משאבים ומפנקת) שמו פחות דגש על אסטרטגיות ויותר על תוכן והספקים. את היתרון האמיתי של תכנית הMYP למדתי רק בשנתיים האחרונות בבית הספר הבינלאומי בהונג קונג, בו השלימה הקטנה את הMYP. בדרך אל הפרוייקט האישי קיבלה התכנית עומק ומשמעות כשהיא מטמיעה בלומדים אסטרטגיות למידה חיוניות שיסייעו להם בהמשך דרכם האקדמית ובכלל. הפרוייקט האישי עצמו כלל חקר עמוק ומרשים אל תוך הזהות האישית והלאומית של בתי והביא אותה למסקנות מרחיקות לכת שהשפיעו על הבית כולו.

ובמקביל, החל הבכור בצעדיו האחרונים במערכת החינוך במסגרת דיפלומת הIB. שנת הדיפלומה הראשונה התאפיינה אצלנו בעניין רב שנבע הן מההתמקדות בנושאים הנבחרים והן מקורס תאוריית הידע שתרם נושאים מגוונים לדיון סביב שולחן ארוחת הערב. יחד עם זאת עם התקדמות שנת הלימודים ובמיוחד עם העלייה לשנת הלימודים השנייה והאחרונה הלך וגבר עומס הלימודים. ואיתו, עלה גם מפלס הלחץ, כשהוא מגיע לשיאו בסוף המחצית הראשונה של שנת הלימודים עם התקרבות מועדי ההגשה של ששת ההערכות הפנימיות, החיבור המורחב, החיבור המסכם בקורס תאורית הידע, והפרוייקטים המגווונים בתחומי הCAS השונים. משיחה עם הורים לתלמידים בבתי ספר אחרים נראה שאפשר להתחיל את העבודה על הפרוייקטים מוקדם יותר (בכיתה יא’). אז, מסתיימות ההגשות כבר בסוף הרבעון הראשון של השנה השנייה ומשאירות זמן נשימה לקראת המבחנים המסכמים. אין ספק שהתעקשות על לוח זמנים מסוג זה תפחית את העומס בהמשך הדרך. עם לוח הזמנים בבית הספר שלנו מצאנו את עצמנו בתוך קלחת של לחץ ועומס רגשי.

אז מה השורה התחתונה?

אין ספק שתכנית הIB תורמת רבות לעיצוב אופיו ויכולותיו האקדמיות של הילד. מעבר לכל המילים היפות, התוצר של מערכת החינוך הבינלאומית הוא ילד רחב אופקים, בעל תובנות גלובאליות ותפיסה בינלאומית מרשימה. ברור שמרכיב נכבד מתוך תרומה זו קשור בעצם ההתחנכות בבית ספר בינלאומי לצד ילדים בני 70 לאומים שונים, ועדיין נראה שיש משמעות גם לדגש שבתכנית הלימודים על הפתיחות לנושאים אלה.

על יתרונות הIB לעתידו של הילד אנו שומעים מכל הכיוונים. אוניברסיטאות, ובעיקר בארה”ב, מתות על בוגרי התכנית. מהכרותן עם הדרישות הגבוהות לסיום הדיפלומה הן שמחות לקלוט בוגרים שצלחו את מסע הייסורים ויכלו לו. מחוות דעת של בוגרי IB נראה ששנות האוניברסיטה הראשונות עוברות עליהם בקלילות וכי האסטרטגיות והיכולות שפיתחו בבית הספר התיכון עולות על הנדרש מכל מטלה אוניברסיטאית סטנדרטית. “Over kill” היו המילים בהן השתמשה בת של חברים כשהשוותה את מטלות הכתיבה בIB לאלו שנדרשו ממנה שנה לאחר מכן בקולג’. הצלחה בIB משמעה לא רק קבלה לאוניברסיטאות בארה”ב (סיכוי גבוה ב18% לכניסה לאוניברסיטאות הנחשבות ביחס לבוגרים אחרים) אלא גם מילגות ואפילו נקודות זכות ופטורים מקורסים (לדוגמא, 30-45 נקודות זכות בState universities של ארה”ב). יש לציין שהתמונה פחות ורודה בהקשר של קבלה לאוניברסיטאות באנגליה ופחות ברורה בהקשר של קבלה לאוניברסיטאות בארץ.

Graduation

מעבר לקבלה לאוניברסיטאות נראה שתכנית הIB, על כל חלקיה, מכינה את התלמידים לעולם המחר, ועושה זאת כנראה טוב יותר מהרבה תוכניות אחרות. אל מול תסריטי אימה של מקצועות נעלמים ורובוטים שבקרוב יחליפו את כל מה שאינו כולל חשיבה יצירתית והסקת מסקנות מורכבת בולטת תכנית הלימודים הדורשת מהתלמידים לחשוב. במקום השינון והפליטה שהכרנו מימי בית הספר העליזים שלנו (ומכיוון שאת מערכת החינוך הישראלית עזבנו מזמן אני לא באמת יכולה להעיד מה מצבה היום) בתכנית הIB נדרשים התלמידים כאן למחקר אמיתי. ההתבוננות על כל סוגייה נעשית משורה של כיוונים שונים ועל מנת להגיש חיבור ולו הבסיסי ביותר הם נקראים לחשיבה ביקורתית, למקוריות, לבחינה מדוקדקת של מקורות המידע עליהם הם מסתמכים ולרפלקציה על התהליך כולו. מהר מאוד הופכת צורת החשיבה הזאת לטבע שני ומלווה אותם גם מעבר להגשות – בדיונים יומיומיים ובהתבוננות ביקורתית על המידע המקיף אותם. ואם במידע עסקינן, התכנית אינה מנסה להרביץ בתלמידיה תכנים. בידיעה שעולמות התוכן היום רחבים כל כך, סובייקטיבים ומשתנים מיבשת ליבשת (קחו את זווית ההסתכלות על מלחמת העולם השניה באסיה כדוגמא) בIB לא לומדים על אירוע ספציפי אלא על רעיון. כך לומדים בכיתה י’ על הגירה כקונספט כאשר כל תלמיד בוחר איזו אוכלוסיה ספציפית באיזו תקופה הוא מעוניין לחקור. צורת הלמידה הזאת נראית מותאמת הרבה יותר לעולם בו אנו שטופים במידע זמין בקצה האצבע ומה שבאמת נדרש היא היכולת לברור את פיסות המידע הרלוונטיות והמהימנות מתוך ים האינפורמציה המוטית.

ויחד עם כל זאת למסלול הIB צדדים פחות זוהרים. מעבר ללחץ הכבד אותו חווינו אנחנו כמאפיין את שלב הדיפלומה (ושוב, החוויה סובייקטיבית ולא בהכרח מייצגת) הצביעה הקטנה בדיון שערכנו בנושא על הקושי והתסכול שבהתמודדות עם מורכבות ציוני התוכנית. כאן המקום לציין שהורים רבים עומדים נבוכים מול גליונות ציונים ומורים נלהבים בישיבות משותפות. התלהבות מהצלחה מזהירה של תלמיד שקיבל 5 בעוד ציון המקסימום הוא 8 לא תמיד מובנת לנו. כך גם ההתלהבות של בני מציון 75% במבחן היתה מרשימה אבל מובנת קצת יותר רק כשטרח להבהיר לי שבמבחן הספציפי הזה 75% העניק לו ציון 7, שהוא ציון המקסימום בשנות הדיפלומה (“אז מה מקבל מי שמוציא 80%?” שאלתי, “גם 7…” “ומי שמוציא 90 או 100?” “לא, אמא, זה לא קורה…”). אז עם הקושי שלי בהבנת ציונים מורכבים המבוססים על עמידה בקריטריונים סבוכים יכולתי להתמודד אלא שלאחרונה גיליתי שגם תלמידים מוצאים עצמם שותפים לתחושה זו. גם להם, מסתבר, לא ברורה לגמרי שיטת חלוקת הציונים והם חווים תסכול כאשר למרות מאמץ והשקעה הם אינם מצליחים להגיע לציון המקסימום. הנסיון של התכנית הוא לצאת ממסגרות הציונים וההשגיות הסטנדרטית ובהמשך לכך בוחרים חלק מבתי הספר המלמדים בשיטה לוותר בכלל על הציונים המספריים ולהסתפק בהערכות מילוליות. הנסיון בהחלט ראוי להערכה אלא שנראה שבקרב תלמידים השגיים השואפים למצויינות קיים קושי סביב חוסר הבהירות והאתגר שבזיהוי מסלול ברור שיביא להצלחה בטוחה. בהמשך לשיחה עם בתי שאלתי אותה אם ייתכן שהתסכול אותו היא מתארת נובע מהעובדה שהיא עצמה החלה את דרכה במערכת הישראלית שבה תשובה נכונה בהכרח תיתן 100, הציונים ברורים והשאיפה היא למקסימום הצלחה. בתשובה היא ענתה שגם אם זו אכן הסיבה הרי שבדומה לה מרבית חבריה בבית הספר הבינלאומי לא בילו את כל שנותיהם בסביבה זו ולכן לא פלא שגם הם שותפים לאותו תסכול.

אך מעבר לכל זאת ובהמשך לנסיון לחפש שורה תחתונה נדרשת גם חזרה לבסיס. וכך, אין ספק שגם אל מול תכנית מעולה ובתי  ספר נפלאים נותרת העובדה שבסופו של יום מי שבאמת יוצר את אקלים הלמידה ואת ההנאה הוא המורה. ובדיוק כשם שבחטיבת הביניים האפרורית של שנות ילדותי זהר חיים המורה למתמטיקה שפתח בשבילי עולם של אתגר והנאה, כך גם בתוך תכנית הIB המפוארת בלב בניין הHong Kong Academy היפיפה הצליחה מורה אחת למדעים להמאיס את הנושא כולו על בתי.

But I’m a believer…

ואחרי כל הסייגים וכל הספקות, ולמרות הלחץ והקושי שחווינו בביתנו, אני עדיין מאמינה גדולה בדרך ובשיטה. ובתום שש שנותינו במערכת ודרך ההשוואה למערכות אחרות אני כן יכולה לסכם ולומר שIB היא הדבר הקרוב ביותר לאידאל החינוך עליו מפנטז כל מורה בראשית דרכו. וגם אם לא נסיים את דרכם של שני ילדינו בתוך המערכת, אין לי ספק שהחותם שקיבלו במהלך שנות התחנכותם במסגרת הIB ילווה אותם בהמשך דרכם האקדמית והאישית דרך אסטרטגיות הלמידה שזכו להן, המודעות והאחריות הסביבתית שפיתחו והסקרנות האינטלקטואלית שמאפיינת אותם היום. לכן גם אם הביצוע לא מושלם והדרך לא תמיד קלה, בכל זאת, וגם אם רק למספר שנים לאורך דרכם החינוכית בבית ספר, תחושתי היא ששיטת הIB היא בעלת רווח משמעותי וארוך טווח עבור כל אחד מתלמידיה.

.

דר’ טלי גורן, מומחית רילוקיישן, מרצה, כותבת, אם למשפחת נוודים עם הפנים לעתיד פרוע יותר

Leave a comment

Your email address will not be published.