מגמות בעולם הרילוקיישן – פני האקספט החדש


בכנס שנערך לאחרונה בהונג קונג נשאל פאנל של מנהלי משאבי אנוש האחראים על מעבר עובדים לדעתם על המגמות האחרונות בעולם הרילוקיישן. על פי הקבוצה, המגמה המוכרת של מעבר מחבילות אקספט יוקרתיות לחבילות מקומיות נמשכת ולצידה הולך וגדל מגוון היעדים לרילוקיישן.

 

ERC pannel

לטענת משתתפי הכנס, מרבית המעברים השנה נערכו בין “מקומי” ל”מקומי” על ידי אקספטים שסיימו תפקיד במדינה אחת ועוברים ממנה למדינה שנייה מבלי לחזור למדינת המקור. בתחום הבנקאות הצביעו הפאנליסטים על העדפה הולכת וגדלה לרילוקיישן קצר טווח ומבוסס פרוייקט וכן על בחינה מחודשת של התנאים עבור אקספטים המוצבים במדינה אחת לאורך זמן (שנה-שנתיים). במקרים אלה, כך אמרו, עולה הצורך לבחון האם ניתן להעביר את האקספט לחוזה מקומי או לחוזה מקומי פלוס (Local plus) הכולל תוספת תנאים מיוחדים לטווח זמן מוגדר.

בפאנל עלו מספר סיבות לשינוי זה –

זמינות טאלנטים זרים במדינות היעד – “ההפסד של חברה אחת הוא הרווח של חברה שנייה” הגדירה אחת המנהלות כשהצביעה על היתרון שבהעסקת אקספט שכבר מתגורר עם משפחתו במדינת היעד ואינו צריך סיוע במעבר. במקרים אלה, ובפרט במקרים בהם האקספט הוא אזרח מדינת המקור, זוכה החברה ביתרונות הנסיון הבינלאומי לצד חיסכון בכל עלויות המעבר והפחתת הסיכון לאי התאמה למדינת היעד.

רצון עז ליציאה לחו”ל – כסף, קידום קריירה, השקעה בעתיד או בריחה ממציאות מקומית לא מספקת, כולם מניעים רלוונטיים ליציאה לרילוקיישן. כיום, על פי חברי הפאנל, מוכנים עובדים יותר מתמיד לעזוב הכל ולצאת – גם בתנאים שאינם אידאלים וגם עם חבילות מקומיות. כך על פי נציג HP, קרווין גילרמו: “I may not be able to provide you with everything you need, but I’m giving you the opportunity to change your life trajectory – for you and for your family”.

ביקורת מצד הרשויות במדינת היעד – לצד הנושאים הקשורים באקספטים עצמם הצביעו חברי הפאנל על ביקורת גוברת מצד הרשויות במדינות היעד בהקשר של חבילות אקספט ארוכות טווח. ממשלות, לדבריהם, מעוניינות בכספי מיסים מהעובדים על אדמתן ולכן מעלות שאלות בנוגע לשכר האקספטים. הדבר נכון בעיקר במקרים בהם חלק מההטבות (דוגמת פנסיה) משולמות במדינת המקור. הקשחת תנאים לאישור ויזת עבודה זמנית וביקורת הדוקה על חברות המעסיקות אקספטים מעלות את רמת המורכבות של משימות מסוג זה ומחזקות את העדפת החברות לחוזים מקומיים.

אל מול הסיבות לשינוי מצביעים הפאנליסטים על מספר אתגרים בדרך לחבילות המקומיות –

חששות העובד – פסיכולוגית, המושג “חבילה מקומית” מרתיע עובדים רבים. בעיקר עבור בעלי משפחות מעלה מושג זה תחושת חוסר וודאות וחשש מהעדר תמיכה בנושאים כגון חינוך או ביטוח רפואי – שני תחומים בעלי משקל כלכלי נכבד. על מנת להתמודד עם חששות אלו מציעות חברות רבות נדבך “פלוס” לחבילה המקומית המציע תמיכה זמנית בתחומים אלה.

?One way ticket – עבור עובדים רבים נתפסת החבילה המקומית ככרטיס יציאה בכיוון אחד. במקרים רבים הרצון הראשוני ליציאה לרילוקיישן הוא לשם חוויה זמנית וחד פעמית. חבילה שאינה כוללת תנאי חזרה דורשת מהעובד הכרה באפשרות של הגירה מלאה. גם אם בחלק גדול מהמקרים יהפוך המעבר בפועל לארוך טווח, ברמה העקרונית מעוניינים מרבית היוצאים לחו”ל לראותו בראשית הדרך כזמני בלבד.

הצורך בגמישות – על פי חברי הפאנל, החבילות המקומיות אינן משאירות מקום לשינויים לאחר המעבר. מנסיונם, במקרים רבים מתבררים הצרכים האמיתיים רק חודש חודשיים לאחר הנחיתה במדינת היעד. מקרים בהם החבילה אינה מספיקה לכיסוי צרכים בסיסיים עשויים להביא לאי שביעות רצון העובד, לשבירת חוזה וחזרה לארץ, או לחילופין לצורך באישורים וחריגות מהתקציב המתוכנן למעבר.

המורכבות במעברים חוזרים – אתגר מרכזי שהועלה בפאנל קשור במעברים תכופים בין חבילות מקומיות במדינות שונות. במקרים אלה ניהול “שובל” של מניות ואופציות, חשבונות בנק, פנסיות וביטוחים רפואיים הופך מורכב עבור העובד ועבור החברה המעסיקה. כפי שהסביר נציג חברת PWC, ברוס לי: “If you move from one country to another every 3 to 4 years, your life is pretty messy”.

העדר מחוייבות מצד החברה אך גם מצד העובד – לבסוף, ובהמשך לאמירה כי “One company’s loss is another company’s gain” חשוב לזכור כי במצב של מעבר תחת חבילה מקומית אין לעובד תמריץ להשאר נאמן לחברה המעסיקה מעבר לשלב הרילוקיישן והוא הופך לפיכך זמין לחברות המגייסות טאלנטים מתוך מאגר האקספטים המקומיים במדינת היעד.

לסיכום מציירים חברי הפאנל את בני דור הY כצפויים להחליף כעשרים מקומות עבודה במהלך חייהם. הם מתארים את בני ה30-40 כמעוניינים ברילוקיישן מתוך רעב להזדמנויות, לחוויות חדשות, ללמידה ולנסיון בינלאומי. כל זאת בדרגת חשיבות גבוהה יותר מעצם הפיתוי הכלכלי שבמעבר. המגמות הנוכחיות מתוארות כהזדמנות למעברים קלים וזולים יותר אך גם כסיכון במקרה של התעלמות מהאתגרים הכרוכים במעברים מסוג זה.

.

דר’ טלי גורן, מומחית רילוקיישן

ERC summit